שמירה על תנורי חימום באינפרא-אדום בסביבות לחותיות
התקנת תנור חימום באינפרא-אדום בחדר אמבטיה או באזורים לחים היא דבר מסוכן אם לא נוקטים אמצעי זהירות. אדי המים נוטים להתקרר על גבי רכיבי החימום, וכשזה קורה, נוצרת בעצם “גשר” שמאפשר לחשמל לזרום למקומות שאסור לו להגיע אליהם. קצרים וזרימות חשמל לא רצויות הם בעיות חמורות.
כדי לשמור על בטיחות, אנו נעזרים בשלושה אמצעי הגנה עיקריים: המעטפת של המכשיר, החוסמים שנמצאים בנקודות החיבור של הכבלים, והרמה של החומרים שמרכיבים את המכשיר.
החלק ה”עמיד בפני מים”
אי אפשר פשוט להשתמש בתנור חימום רגיל – יש צורך במכשיר שעומד בתקן IP65 או גבוה יותר. למה? כי זה מונע מהחלקים החשמליים להירטב, בעוד שצינור הקוורץ ממשיך לעבוד כרגיל. אנו משתמשים בחומרי סיליקון וחוסמים חזקים בנקודות החיבור של הכבלים. אם אדי המים מצליחים לחדור לתוך המכשיר, ה-GFCI יפעל מיד. זה בדיוק מה שרוצים – עדיף שהמפסק יפעל מאשר שאדם ייפגע מהחשמל.
בעיית ה“נשימה”
הבעיה היא שצינורות הקוורץ מתרחבים כשהם חמים ומתכווצים כשהם קרים. זה כמו שהמכשיר “נושם”. בכל פעם שהמכשיר פועל, הוא יכול לשאוב אוויר לח מבחוץ אל תוך המכשיר. לכן אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים בפני חום. הם לא נשברים או נהיים שבירים לאחר מספר מסוים של פעולות חימום. אם החוסמים האלו נכשלים, ההתנגדות החשמלית של המכשיר יורדת, והמכשיר נהיה מסוכן.
חיבור לקרקע והסכנות הקשורות לכך
אנו מחברים את המכשירים האלו לקרקע באמצעות חוטי חיבור מיוחדים. בחדרים לחים, כל זרימת חשמל קטנה צריכה למצוא דרך בטוחה לקרקע – ולא דרך האדם. חשוב שהמעגל החשמלי של המכשיר יהיה מוגן על ידי RCD עם ערך זרימה של 30mA או פחות. זו פרט קטן שיכול לחולל שינוי גדול.
דבר אחרון שצריך לזכור: המעטפות העמידות בפני מים האלו לא מאפשרות לאוויר לעבור דרכן. כתוצאה מכך, הרכיבים החשמליים בתוך המכשיר נהיים חמים מאוד. אנו מוודאים שאנו משתמשים ברכיבים שיכולים לעמוד בחום, כדי שהקבלים והרלה של המכשיר לא יישרפו מוקדם מדי.