למה מחמם האמבטיה שלכם נהרס כל הזמן (ואיך לתקן את זה באמת)
חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים – ברגע אחד יש ערפל סמיך, וברגע הבא חום אדיר. במחממי קיר באינפרא-אדום, יש נקודה אחת שבדרך כלל נהרסת ראשונה: הנקודה שבה החוט החשמלי נוגע ברכיב החימום. אם החיבור הזה אינו מושלם, לחות יכולה לחדור פנימה. החום אז גורם ללחות הזו להישאר בתוך הבידוד. היא הופכת לפחמן, הבידוד נהרס, וכתוצאה מכך נוצר מעגל קצר והמחמם כבה.
הבעיה עם מחממים “זולים”
רבים מהמחממים הזולים משתמשים בדבקים פשוטים או סיליקון באיכות נמוכה כדי לחבר את החלקים יחד. חומרים אלה אינם יכולים לעמוד בחום הגבוה. ככל שהמחמם כבה ונדלק שוב, החיבורים נשברים ומתכווצים. כשהחיבורים נשברים, החוטים נחשפים לאדים ולחומרי חמצון. אני רואה זאת כל הזמן במחממים זולים, שבהם החוטים פשוט מוכנסים לתוך המארז. הבידוד נשרף, החוטים נוגעים זה בזה, והמפסק של המחמם נכבה. זה לא בדיוק המצב הרצוי כשיוצאים מהמקלחת…
הדרך הנכונה לעשות זאת
כשאנו מדברים על עבודה ברמה “OEM”, אנו מתכוונים לתהליך שונה לחלוטין. אנו משתמשים בדבקים קרמיים בעלי עמידות גבוהה לחום, ובחומרים שיכולים לעמוד בטמפרטורות של יותר מ-200°C. כך נוצר חיבור אטום לחלוטין, שמונע את חדירת המים ואת הרס החיבורים על ידי חמצן. אבל יש כאן בעיה: החומרים צריכים להתרחב באותו קצב. אם החומר המשמש לחיבור מתרחב מהר יותר מהצינור הקוורץ כשהוא נחמם, החיבור יישבר. אנו משתמשים בחומרים שמתרחבים באותו קצב, כך שהחיבור נשאר אטום, ללא קשר לטמפרטורה.
דבר אחד שצריך לשים לב אליו
יש כמובן חיסרון אחד: מכיוון שהחיבור הזה כה אטום, הוא גם קשה יותר. אי אפשר פשוט לכופף את החוטים בזווית חדה במהלך ההתקנה. אם מכריחים את החוטים להיכנס לזווית חדה, ייתכן שהחיבור יישבר. יש ליצור עיקול טבעי ועדין לחוטים. המחמם שלכם יודה לכם על כך.