למה אנחנו מכניסים את החיממים שלנו לבדיקות קשות
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טיפות מים שעלולות לפגוע במכשיר, וטמפרטורות שמשתנות מקור לחום תוך דקות בודדות. על האריזה תראו את הסימון “IP65” – זו הסטנדרט התעשייתי למניעת חדירת אבק ומים. אבל יש בעיה: החוסם שעובד טוב ביום הראשון, לא תמיד ימשיך לעבוד גם לאחר שישה חודשים. לכן אנחנו מכניסים כל מבחר של למפות אינפרא-אדומות שלנו לבדיקות של חשיפה לחום וללחות. בעצם, אנחנו מנסים לשבור אותן, כדי שאתם לא תצטרכו לעשות זאת.
בעיית ה“נשימה”
כך זה עובד בפועל: כשהלמפה בעלת האינפרא-אדום פועלת, היא נהיית חמה מאוד. המארז והחוסמים שלה מתרחבים. כשמכבים אותה, הם נכנסים שוב למצב הרגיל. זה כמו שהחיממה “נושמת”. עם הזמן, ההתרחבות וההתכווצות התמידיים עלולים לאפשר לכמויות קטנות של לחות לחדור דרך החוסמים. אם זה קורה, המים יגיעו לחוטי החשמל הפנימיים. כתוצאה מכך עלולה להיווצר קצר, או שהמכשיר ייהרס מוקדם מדי. אנחנו משתמשים בחדרי אקלים כדי לחקות שנים של חשיפה לחום וללחות, בזמן קצר יותר. אם החוסם לא עובד כראוי, המכשיר לא יוכל להיכנס לבית שלכם.
יותר מסתם מתג הפעלה
אנחנו לא רק מפעילים את המתג כדי לראות אם הוא דולק. זה קל מדי. בזמן שהמכשיר נחשף לחום וללחות גבוהים, אנחנו בודקים את הבידוד שלו ומחפשים סימני חלודה או חמצון בנקודות המגע. אנחנו גם בודקים את הדבק שמחזיק את הרכיבים יחד, כדי לוודא שהוא לא נושר. אם המכשיר לא יכול לשמור על חוסמיותו מפני מים תחת לחץ, זה אומר שעלינו לשנות את העיצוב או למצוא חומרים טובים יותר.
מציאת האיזון האידאלי
אולי תחשבו, “למה לא פשוט לעשות את החוסמים חסיני אוויר?” אבל יש כאן פשרה. אם נעשה את החוסמים חסינים מדי, בלי לאפשר לאוויר לעבור דרכם, הלחץ הפנימי יעלה ככל שהמכשיר יתחמם. המארז עלול להתעוות או להישבר תחת החום. זו בעיה של איזון. אנחנו משנים את המתח ואת החומרים עד שאנחנו מוצאים את האיזון האידאלי – שבו המכשיר נשאר יבש מבפנים, אך לא מתעוות תחת החום. בסופו של דבר, מדובר ברצון להיות רגועים. אתם רוצים חדר אמבטיה חם, בלי לדאוג שהחיממה שלכם עלולה להפוך לסכנה.